אדם אינו מוגדר לפי נקודת הפתיחה שלו

מה אני עושה במפגש

ילד לא זוכר שלפני רבע שעה הצליח שלוש תפיסות. אני זוכר בשבילו, ואומר לו: מקודם שלוש, ועכשיו חמש עשרה. ההשוואה היא תמיד לעצמו, אף פעם לא לילד שלידו.

ואני מחזק לא רק את התוצאה, גם את המאמץ: "איך אתה מנסה שוב ושוב למרות הקושי."

כשמישהו מפחד ליפול, אני שואל אותו אם תינוק שלומד ללכת יותר נופל או יותר הולך. "יותר נופל," הוא עונה. ואם התינוק היה מתייאש אחרי שנפל? את התשובה הוא כבר אומר לבד. ואז אני אומר בהלצה: "אם כל אחד מאיתנו היה מתייאש בלימוד ההליכה, כולנו עדיין היינו זוחלים."

אצלי הניסיון הוא כבר הצלחה, והוא גם המדרגה שמובילה לתוצאה.

איך זה עובד

1. כותבים לי בוואטסאפ מה האירוע, מתי ובערך כמה משתתפים.
2. אני מתאים פורמט ושולח הצעה. אם צריך להעביר לוועד, אשלח הודעה קצרה עם כל הפרטים.
3. ביום עצמו אני מגיע, מקים לבד ועובד עם מי שבא.